שוק מכרזי הקרקעות מייצר כותרות בעיקר כשקבלן משלם פרמיה מטורפת מעל השומה. אבל ניתוח WizBid לכל תוצאות המכרזים מ-2025 ועד היום מגלה שהסיפור האמיתי הפוך: ברוב המוחלט של הרבעונים, מחצית מהמגרשים ויותר נסגרים מתחת למחיר שקבע השמאי הממשלתי.
בשורה התחתונה: חציון הפרמיה היה שלילי בכל אחד מ-7 הרבעונים האחרונים — ובמחצית הראשונה של 2026 הוא צלל ל-33.6%- ברבעון הראשון ו-29.5%- בשני. הממוצעים החיוביים שמופיעים בכותרות מוטים על ידי עסקאות קיצון בודדות.
פרמיה מעל/מתחת לשומה — רבעון אחר רבעון
| רבעון | מגרשים | חציון פרמיה | ממוצע פרמיה |
|---|---|---|---|
| Q1 2025 | 208 | -19.7% | -19.9% |
| Q2 2025 | 60 | -16.5% | -5.5% |
| Q3 2025 | 76 | -24.5% | -9.1% |
| Q4 2025 | 204 | -23.8% | +77.6% |
| Q1 2026 | 71 | -33.6% | -18.0% |
| Q2 2026 | 44 | -29.5% | +193.6% |
מקור: נתוני WizBid מתוצאות ועדות מכרזים של רמ״י. הנתונים כוללים גם מכרזי דיור בהנחה ומחיר מטרה, שבהם מנגנון התמחור מובנה מתחת לשומה — אך המגמה נשמרת גם במכרזי שוק חופשי.
איך ייתכן פער כזה בין חציון לממוצע?
ברבעון השני של 2026 הממוצע עמד על +193.6% בזמן שהחציון היה 29.5%- — כלומר קומץ מגרשים חריגים (כמו הפרמיה של 84.7% במעלות תרשיחא) מושך את הממוצע למעלה, בזמן שרוב השוק חי במציאות אחרת לגמרי. דוגמה טרייה: בפארק לכיש באשדוד זכתה רמי צרפתי במתחם של 73 יח״ד תמורת 40.4 מיליון ₪ — 6.1% מתחת לשומה של 43 מיליון ₪.
מה עושים עם זה?
למתמודדים: השומה היא נקודת ייחוס, לא רצפה פסיכולוגית — והנתונים מוכיחים שהצעות מתחת לשומה זוכות כל הזמן. אפשר להשוות שומות מול תוצאות בפועל בכל מכרז בלוח המכרזים ולבדוק את מדד השוק לפני שמתמחרים הצעה.