ב-24 באוגוסט 2026 הכריעה ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל את מכרז 299/2025 באזור התעשייה כרמון (מרחב ירושלים): שבעה מגרשים בני כ-3,000 מ"ר כל אחד, שקיבלו יחד 133 הצעות — בין 16 ל-22 הצעות למגרש. כל שבעת המגרשים נמכרו, בסך 50.61 מיליון ש"ח מול מחיר מינימום מצטבר של 11.62 מיליון ש"ח, פי 4.36. ארבעה זוכים חלקו ביניהם את המתחם.
בשורה התחתונה: קרקע לתעסוקה היא הנכס שרמ"י מצליחה למכור כמעט תמיד. מתוך 158 מגרשי תעסוקה שהוכרעו מ-1 בינואר 2024 ועד 25 באוגוסט 2026, חמישה בלבד נסגרו בלי אף הצעה — 3.2%, מול 23.8% בבנייה רוויה, 26.1% בדיור מוגן ו-34.3% בדיור להשכרה.
158 מגרשים, 2,009 הצעות, 1.64 מיליארד ש"ח
הפאנל כולל כל מגרש במכרזי רמ"י שייעודו "תעסוקה" (שני הניסוחים שבנתונים — "תעסוקה" והנוסח הארוך "תעסוקה (תעשייה, מסחר, תיירות ושימושים כלכליים נוספים)" — מוזגו), ושמועד סגירתו נפל בין 1.1.2024 ל-25.8.2026 בסטטוס "נדון", הסטטוס היחיד שבו מסומן מכרז שהוכרע — 158 מגרשים ב-40 מכרזים ב-32 יישובים ומועצות אזוריות. עליהם הוגשו 2,009 הצעות, חציון של 12 הצעות למגרש. 152 מגרשים נמכרו ל-123 זוכים שונים (לאחר נרמול שמות: הסרת רווחים, מרכאות, נקודות ומקפים) בתמורה כוללת של 1,638.2 מיליון ש"ח. ב-142 מהם מדווח גם מחיר מינימום, ושם התמורה עמדה על 1,626.9 מיליון ש"ח מול מינימום של 264.5 מיליון — פי 6.2. (מחיר המינימום של כל 158 המגרשים, כולל אלה שלא נמכרו, מסתכם ב-304.3 מיליון ש"ח; עשרה מגרשים שנמכרו אינם נושאים מחיר מינימום מדווח ולכן אינם נכללים ביחס.) חמישה מגרשים לא קיבלו אף הצעה, ואחד קיבל הצעות אך לא הוכרז בו זוכה.
| ייעוד קרקע | מגרשים שהוכרעו | ללא אף הצעה | שיעור | סה"כ הצעות | חציון למגרש |
|---|---|---|---|---|---|
| תעסוקה | 158 | 5 | 3.2% | 2,009 | 12 |
| בנייה רוויה | 1,150 | 274 | 23.8% | 11,868 | 4 |
| דיור מוגן | 226 | 59 | 26.1% | 793 | 2 |
| דיור להשכרה | 35 | 12 | 34.3% | 71 | 1 |
| בנייה נמוכה/צמודת קרקע | 2,662 | 1,770 | 66.5% | 71,683 | 0 |
| ייעודים אחרים | 190 | 106 | 55.8% | 332 | 0 |
הערה על השורה האחרונה שבטבלה: בבנייה נמוכה הממוצע (26.9 הצעות למגרש) והחציון (0) רחוקים זה מזה, משום שהמסלול מערבב מגרשי הרשמה והגרלה שמושכים מאות נרשמים למגרש בודד עם מאות מגרשים בפריפריה שלא נרשם אליהם איש. אין שם "ביקוש ממוצע" — יש שני שווקים נפרדים תחת ייעוד אחד. בתעסוקה, לעומת זאת, הממוצע (12.7) והחציון (12) כמעט זהים: הביקוש אחיד לרוחב הפאנל. הבר שעליו נשענת ההשוואה: מבין ששת הייעודים שהוכרעו בהם לפחות 30 מגרשים בחלון הזה — בנייה נמוכה (2,662), בנייה רוויה (1,150), דיור מוגן (226), תעסוקה (158), "אחר" (144, 63.2% ללא הצעה) ודיור להשכרה (35) — אין ייעוד נוסף שמתקרב ל-3.2%. שורת "ייעודים אחרים" בטבלה מאגדת תשעה ייעודים זעירים שבחלקם בודדי מגרשים, ומהם אי אפשר לגזור שיעור בעל משמעות.
איפה כן נכשלה תעסוקה
חמשת המגרשים שנסגרו ריקים מרוכזים בשני מכרזים בלבד: ארבעה מתוך מכרז 526/2025 ביקנעם עילית, שנסגר ב-22.6.2026, ומגרש בודד (מגרש 74) במכרז 203/2025 במעלה אדומים, שנסגר ב-23.2.2026. באותו מכרז 14 מגרשים: 12 נמכרו על 159 הצעות, מגרש 74 לא קיבל הצעה כלל, ובמגרש 73 הוגשו שתי הצעות אך המציע זכה במתחם אחר ולא הוכרז בו זוכה. במילים אחרות, גם ה"כישלונות" בתעסוקה אינם כישלון של הייעוד אלא של מגרש ספציפי בתוך מתחם שנמכר.
למה זה חשוב עכשיו
הרקע הוא התכווצות חדה בשיווקי רמ"י: לפי נתוני מרכז הנדל"ן, מספר מכרזי המגורים במחצית הראשונה של 2026 ירד ל-99 לעומת 743 במחצית הראשונה של 2022 — ירידה של 87% בארבע שנים, ושיעור המכרזים שהסתיימו ללא זוכה זינק ל-44.4%. על רקע הזה, מגרשי התעסוקה הם ערוץ ההכנסה היציב של הרשות: 1.64 מיליארד ש"ח מ-158 מגרשים בשנתיים ושמונה חודשים, בלי מנגנון סבסוד ובלי מחיר מטרה.
מה זה אומר בשבילכם
ליזם: התחרות על קרקע לתעסוקה גבוהה ויציבה — חציון של 12 מציעים למגרש אומר שהמרווח בין מחיר המינימום למחיר הזכייה נסגר כמעט תמיד (פי 6.2 על המגרשים שנמכרו). מי שמתמחר לפי המינימום יפסיד. לרוכש דירה: אין קשר ישיר, אבל יש קשר עקיף — כשמכרזי המגורים נתקעים ומכרזי התעסוקה נמכרים, הרשות מקצה משאבי שיווק לאן שיש ביקוש. לרשויות מקומיות: מגרש תעסוקה הוא הנכס העירוני שהכי קל לשווק דרך רמ"י.
מקורות נוספים: 130 מגרשי דיור מוגן נסגרו בלי אף הצעה · 2,675 יח"ד להשכרה בלי יזם · מכרז 299/2025 כרמון · מכרז 203/2025 מעלה אדומים